מה זאת אהבה?
אהבה - מילה הנאמרת כה רבות... אנו חיים חים שלמים בניסיון להיות נאהבים ולאהוב. עושים רבות על מנת למצוא אהבה בחיינו ולממשה. לא תמיד עושים מספיק בשביל לשמרה, אך האהבה היא תמצית הכול ומסע חיינו בעיקרו, לשוב אל האהבה.
אהבה להורים, אהבה לממתקים, אהבה למשחקים, אהבת בוסר, אהבה ראשונה, אהבה אסורה, אהבה עצמית, אהבה לילדנו פרי זרענו, אהבה בשלה, אהבת המשפחה, אהבה שאינה תלויה בדבר, אהבה אלוהית.....
מרבית האנשים, נבראים מתוך מעשה האהבה ואהבה היא זרע מהותנו. אנרגיית האהבה על רבדיה השונים עוטפת אותנו לאורך החיים. היא נוכחת בכל אחד מצבעי הקשת ואולי במיוחד בצבעים אדום-ורוד-ארגמן.
כשאנו נולדים, האנרגיה שעוטפת אותנו ולה אנו זקוקים היא האנרגיה האדומה, המכילה בתוכה את הצורך הקיומי שלנו לאהבה ככוח בונה ביטחון ותחושת שייכות, ככוח שמעמיד אותנו על רגלנו, מאפשר לנו להיות מי שאנו באמת וליישם את הרצונות שלנו בהמשך הדרך. זו האהבה להורינו שהולידו אותנו, מהם אנחנו לומדים איך להתנהל בחיים ולא אחת יש בה גם כעסים כלפיהם על שאינם מבטאים חום ואהבה ללא תנאי, כפי שילד זקוק, אלא מתנים זאת בהישגים או במעשים.
עם השנים מתווסף לאנרגייה זו הצבע הלבן, שמשנה את הגוון לורוד ומרכך אותו. האנרגיה הורודה מבטאת אהבה ורכות לעצמנו, היא מאפשרת להיות יותר טובים לעצמנו ולא לשכוח אותנו.
רובנו מאמינים כי אהבה היא תחושה המבוססת על משיכה גופנית ורגשית והיא נוצרת ספונטנית כשמופיע האדם הנכון. באותה הקלות, אותה התחושה יכולה גם לרדת באופן ספונטאני, כשהקסם "מתפוגג ונעלם". זוהי אהבה פאסיבית ולרב היא נכשלת בסופו של דבר. אהבה אמיתית היא ההיקשרות הרגשית הנובעת מהערכה עמוקה לאדם, לטוב ולערכים שבו. ייתכן שהמילה "טוב" מפתיעה, אחרי הכל, רוב סיפורי האהבה אינם מתארים בני זוג המסוחררים מהמוסריות של בני זוגם ("נשביתי בקסמם של ערכייך!" הוא אמר לה בתשוקה. "ואני מעולם לא פגשתי גבר כה מוסרי כמוך!" היא אמרה והתרפקה עליו). אולם ג'ודית וולרסטיין, במחקרה אודות מאפייניהם של נישואין מוצלחים, מדווחת כי החשיבות שייחסי שני הצדדים לתכונות המוסריות של בני זוגם, הייתה גבוהה באופן מפתיע. ממצא זה אינו מפתיע כלל, שכן מה שאנו מעריכים במידה הרבה ביותר בעצמנו, הוא הדבר שאנו מעריכים במידה הרבה ביותר באחרים. אלוהים יצר אותנו כדי שנראה את עצמנו כטובים (ומכאן נובע הצורך שלנו להצדיק או להתחרט על מעשינו השליליים). זו גם הסיבה שאנו מחפשים את הטוב באחרים. מראה מושך, אישיות מעניינת, אינטליגנציה וכשרון – לכל אלה יש משקל מסוים והם עשויים להוות גורם משיכה בין שני אנשים – אולם הטוב והערכים הם שמעוררים את האהבה לאורך זמן.
ולפני שאנו מחפשים את הטוב בחוץ, עלינו לחפש אותו בתוכנו. אהבת עצמנו היא אשר מאפשרת אהבה בשלה לבן זוג ובהמשך, הולדת ילדים וגידול משפחה באהבה, מהמקום הנכון. אהבה עצמית היא האהבה החשובה ביותר, לא מתוך אנוכיות, אלא מתוך ההבנה כי אם אני לא אוהב/ת את עצמי, איך אוכל לאהוב אחרים? והאם משהו אחר יכול לאהוב אותי כשאני איני אוהב/ת אותי? לכן משימתנו החשובה, לאהוב את עצמנו ומשם, ללמוד לאהוב את האחר .
מרבית בני האדם אינם אוהבים את עצמכם, במודע או לא, אך ניתן לראות זאת דרך המעשים, המילים, הרגשות והמחשבות שלהם על עצמם.
המשפט "ואהבת לרעך כמוך", משפט המבטא את כל התורה על רגל אחת, קשור באהבה עצמית. יש בו הזמנה שנאהב אחרים כפי שאנו אוהבים את עצמנו.
לפני בואנו לחפש את אהבת חיינו על מנת לממש זוגיות, עלינו לתת אהבה לעצמנו. רובנו נכשלים במקום זה, אנו גדלים מתוך התייחסות חברתית ומתחילים כבר בגיל צעיר לחפש את הפגמים שבנו: בגופנו, בנפשנו, ביכולתנו, במשפחתנו.
ברגע שנתחיל לכבד, להעריך ולהודות על מי שאנו, נתחיל לזרוע את זרע האהבה. ויש גם משהו שהוא מעבר למובן ברמה הלוגית, סוג של אנרגיה שאיתה אנחנו באים לעולם. מדובר באנרגיה המבטאת את מי שאנו במהותנו, אנרגיה המחברת אותנו לאנשים מסוימים יותר מאשר לאחרים. מדהים אותי בכל פעם מחדש לראות בני זוג בוחרים באבחון בצבע את אותם "צבעי נשמה" (מתוך מבחר עצום), בחירה המבטאת את דרכם המשותפת, וזאת מבלי שהם נוכחים בזמן הבחירה של הצד השני.
על מנת לאפשר לאהבה להתממש עלינו להתמקד בטוב שבאדם (בכל אדם יש משהו חיובי). אם נוכל לעשות זאת, נוכל לאהוב. יחד עם זאת, קיים הבדל עצום בין אהבה לכל אדם ובין האהבה העמוקה, המתפתחת לאורך השנים, בעיקר תוך כדי קשר הנישואין. בהתחלתה של אהבה כזאת יש לנו את היכולת לראות את הטוב שבצד השני, אנחנו מביאים את המיטב מעצמנו, מוכנים להשקיע, החיים פתאום אופטימיים, ורודים ומלאי ציפיות. לא אחת, עם הזמן האנרגיה הורודה נהיית ערוכה.
אז כיצד נוכל להעמיק את אהבתנו יותר ויותר, כך שהצבע יישאר זוהר? אלוהים יצר אותנו כך שמעשינו ישפיעו על רגשותינו בצורה החזקה ביותר. אהבה אינה משהו שפשוט "קורה", אלא משהו שאנו יכולים לגרום לו להתממש, משהו אקטיבי ופעיל שאנו יכולים ליצור. אם אנחנו רוצים להרגיש חמלה רבה יותר, אנחנו יכולים להתחיל בכך שנחשוב מחשבות מלאות חמלה, אולם מטרתנו תושג בפועל ובמהירות רבה יותר, אם נתרום לצדקה למשל, ובפעולה עצמה נביא חמלה. באותו אופן הדרך הטובה ביותר להרגיש אהבה היא להתנהג בצורה אוהבת – כלומר, לתת, לעשות למען ופשוט לאהוב. בכדי לאהוב את עצמנו - עלינו לתת לעצמנו, בכדי לאהוב את בן הזוג יותר, עלינו לתת לו יותר. לתת הכוונה להשקיע - אנרגיה, זמן, תשומת לב.
מרבית האנשים מאמינים כי אהבה מובילה לנתינה, אך האמת הפוכה: נתינה מובילה לאהבה. ככל שנותנים יותר, אוהבים יותר. מסיבה זו, הורינו שנתנו לנו יותר ממה שנוכל אי פעם להעלות על דעתנו, ללא ספק אוהבים אותנו יותר ממה שאנחנו אוהבים אותם. וגם אנחנו נאהב את ילדינו יותר ממה שהם יאהבו אותנו. כיוון שאהבה עמוקה ואינטימית נובעת מהיכרות ומנתינה, היא אינה נולדת בן-לילה, אלא נוצרת לאורך זמן. עוצמת הרגשות שזוגות רבים חשים לפני הנישואין היא בדרך כלל חיבה ותשוקה רבה, שמתחזקת עקב המכנה המשותף, הכימיה והציפייה. אלה עשויים להיות זרעי האהבה, אולם עליהם לנבוט ולצמוח. האהבה האמיתית אמורה להיות אז ברמתה הנמוכה ביותר, כיוון שיש לקוות כי היא תגדל ותצמח, ככל שהבעל והאישה יעניקו וייתנו זה לזו. יש לזכור כי "אהבה היא התנהגות". מערכת יחסים משגשגת כששני הצדדים מחויבים להתנהגות מכבדת ואוהבת, המתבטאת בנתינה מתמשכת ובלתי מותנית. כלומר, אין די באמירת "אני אוהב/ת אותך" – יש להפגין זאת.
עם השנים כשאנו מוצאים אהבה לעצמנו ולזולתנו, נפתח הלב ויש רצון וכמיהה לגדילה רוחנית. הורוד משנה את גוונו והופך לצבע ארגמן ומחבר את האדם למקום גבוה של אהבה שאינה תלויה בדבר, מבלי שהוא רוצה לקבל תועלת אישית מכך. זו אהבה שיש בה חמלה, קבלת הדברים כפי שהם. זו אהבה שאין בה פחד, אלא נתינה וחיבור לאמת, אהבה אלוהית. זוהי אהבה ברובד הגבוה ביותר וניתן לפתח זאת על ידי פיתוח עצמי ולימוד רוחני. ניתן גם לפתח אהבה זו על ידי מודעות וכוונה להביא אהבה בכל "הדברים הקטנים" שאנו עושים ביום יום.
מהאהבה באנו ואל האהבה נשוב..
טליה לינור פלד
