אני זוכרת שהייתי בת חמש לערך, כששאלתי את אבא שלי מדוע השמיים צבועים בתכלת ולמה כל גווני החול חומים ולמה צמרות עצי הצפצפה הם תמיד בגווני ירוק כהה. אני זוכרת שרציתי שהוא יסביר שלכל בחירת צבע בטבע יש הסבר, שהשמיים מוכרחים להיות כחולים כגלימת האל היושב במרום, ושצמרות העצים ירוקות משום שזהו הצבע החביב על הדרורים וכי החול נצבע כך שיתאים לצבע כפות הרגליים שלנו. אבא שלי, שהיה עונה על כל שאלה ילדותית בהמון אהבה אבהית, מיד החל לספר בשבחם של אורכי הגל השונים שמתפרשים במוחנו כחוויות צבע: אורך גל קצר יוצר במוחנו תגובה כימית בתאים מסוימים ברשתית העין, ובעקבותיה מתעוררתתגובה עצבית המעוררת אזורים מסוימים במוח. התגובה העצבית יוצרת אתחווית הצבע הכחול. גל ארוך יותר הפוגע ברשתית יוצר באותו אופן חוויה של צבע אדום, למשל. כל חווית צבע במוחנו נגרמת על ידי אורך גל מסוים הסביר לי אבא.הילדה בת החמש שהייתי, שהסכימה לאחר ויכוחים קדחתניים לוותר על האפשרות שיש פיות ומכשפות וארץ של גמדים, לא הסכימה לוותר על האפשרות שהצבעים הצובעים את העולם נבחרו למענינו מתוך הבנה פנימית קוסמית כלשהי. מאז ועד היום ולמרות ההסבר היבש על אורך גל, צבע הוא בעיני עולם קסום ובלתי מובן. לפחות כך חשתי עד שהכרתי את דרך נגוהות של טליה לינור פלד.
טליה לינור פלד, הוגת שיטת אור נגוהות, המשלבת אבחון וטיפול בצבעים עם אימון הולסיטי, גם היא מסבירה כי צבע משדר אלינו תדרים המתפרשים במוחנו כחוויית צבע. יחד עם זאת היא מאמינה כי חוויות הצבע אותם אנו חווים, מושפעות מבחירה תת מודעת המונחית על ידי הצורך הפנימי שלנו לאזן את כל אותם מקומות פיסיים ונפשיים הזקוקים אצלינו לאיזון. התדר החיצוני של הצבע, מחליש או מחזק את אותם תדרים פנימיים שלנו ומאזן אותם. החיבור האישי, האוטומטי הזה לצבע מאפשר להוריד מסכות ולגעת במקום הפנימי האמיתי ללא כחל ושרק.
פירוש השם נגוהות הוא בדומה לשמו של כוכב הלכת נוגה, האור הראשון והזוהר ביותר. דרך נגוהות באה לאפשר לאנשים להתחבר למהות ולאמת הפנימית דרך עולם האור והצבע. כל אדם מוזמן למצוא את הגוון הייחודי והמיוחד רק לו. אותו גוון שמבחין אותו מן האנשים האחרים. ללא כל ספק נותרתם נבוכים מול הקשר בין צבע למהות פנימית אמיתית. ובכן, אני מזמינה אתכם לצאת אחרי למסע בן ארבעה בקבוקוני צבע, מסע בעזרתה של האורה-סומה בדרך נגוהות. הנה הבטחתי נתונה לכם: בתום ארבעת הבקבוקונים תבינו איך וכיצד אור וצבע רוקמים חזון ומשמעות ואולי תבחרו גם אתם ללכת בדרך הצבע כדי לאתר את התדר האישי המיוחד לכם ולהגשים את החזון שלכם באמצעותו.
הבקבוקון הראשון - צבעי הנשמה
את המסע בדרך אור נגוהות בחרתי להתחיל הרחק הרחק מכאן. בארץ עצובה שטבועה בלא מודע ובמודע של כולנו. בארץ שבני דורי מכירים אותה רק מסרטים ישנים בצבעי שחור ולבן ובשם המצמרר "הפלנטה האחרת". שם אסיר אחד, שלימים נודע כאבי הלוגותרפיה, הפסיכולוגיה ההומאניסטית, ויקטור פרנקל, ניסח את המשוואה הבסיסית ביותר של רצון האדם בחיים על ידי מה שהפך כבר למטבע לשון: "האדם מחפש משמעות". על פי תפיסתו של פראנקל, הדחף העמוק ביותר של האדם, הינו השאיפה למשמעות והבנה של חייו והעולם שבו הוא נמצא. ההבנה הזו היא היא הכוח המסייע להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל שיהיו. המשמעות הינה החזון והמטרה שלשמה כדאי להמשיך בדרך ולא להתייאש. המשמעות והחזון של כל אחד מאיתנו הם שונים, אבל זהו עמוד האש האישי המנחה אותנו ובדרכינו ואינו מניח עד שנגשים את מה שלשמו הגענו לעולם.
פרנקל היה מתלמידיו של פרויד, אבל בעוד פרויד דיבר על האפילה השוררת בתת המודע האנושי, על מבוכים חשוכים מהם עתידים לפרוץ דחפים תוקפניים, פרנקל הסתכל על האדם באור היום. לתת מודע ולמודע אין דחפים המאיימים לפרוץ ללא שליטה כאשר מותווית דרך. גם במחנות המוות, הוא מספר על אנשים רבים שלא איבדו צלם אנוש, שבחרו שלא לאבד את עצמם לדעת, למרות שזו אולי הייתה בחירה הגיונית למצב הקשה בו הם היו שרויים, וכל זאת משום שהיו להם תוכניות לעתיד. לו עצמו היה רצון עז לשחזר ולפרסם כתב יד של ספרו 'הרופא והנפש: מבוא ללוגותרפיה' שהלך לאיבוד באושוויץ. בספרו "האדם מחפש משמעות" מספר פרנקל כי כדי לשמור על שפיותו האישית בתנאים הקשים, היה צועד לעתים מחוץ למרפאתו ונותן הרצאה לקהל דמיוני על "החוויות הפסיכותרפיות במחנות ריכוז". ניתן לראות בפעילות כזו דרך לשחזר ולהחיות את החזון, כאילו איזה אמצעי לשמר את גחלתו הבוערת של עמוד האש המנחה בחשכה.
בקבוק הנשמה מבטא את המהות הפנימית והיעוד שלנו. דרכו ניתן להבין איך נכון להגשים את עצמנו בעשייה היום-יומית והפוטנציאל שבנו. הוא משקף את האפשרות הגבוהה של האדם ומהווה מגדלור לדרך הנכונה למימוש והגשמה.
הבקבוקון השני – צבעי "האתגרים והמתנות"
ובבקבוקון הזה שוב נפליג הרחק בדרכינו, הפעם אל עבר אורה המשכר של האורה-סומה. אורה-סומה פירושה בסנסקריט "גוף מואר". זוהי שיטה לאבחון וטיפול בצבעים, שהגיעה לעולם לפני כעשרים וחמש שנים על ידי וויקי דבורה וול, בת לאב קבליסט באנגליה. וויקי הייתה רופאה ואחת מהנשים הראשונות שעסקה בניתוחי רגליים. היא לימדה בבתי ספר רבים לרפואה והיו לה יכולות רפוי והילינג. מילדות הייתה לה יכולת להתחבר לאנרגיה של צמחים והיא ראתה הילות וצבעים. לאחר שאיבדה את ראייתה בגיל מאוחר, היא פיתחה את שיטת אורה-סומה. הרעיון העומד מאחורי השיטה שפיתחה וול הוא שאנו בני האדם, מורכבים מגוף פיזי ומאנרגיית אור שנמצאת בתוכנו ומסביבנו. כאשר קיבלה וול את השיטה, היא כבר לקתה בעיוורון ומעניין שלמרות העיוורון היא עדיין השתמשה בצבע ככוח מרפא.
אורה-סומה הינה שיטה הוליסטית המגשרת בין הגוף, לנפש ולנשמה. הצבעים שאנו אוהבים ביותר, הם אלה אשר משקפים את הצבעים הפנימיים שבנו ומחברים אותנו לסיפור החיים האמיתי שלנו. כאשר אדם בוחר את בקבוקוני הצבע היפים ביותר לטעמו, הוא בעצם מספר את סיפור חייו ללא מסכות, באופן הישיר ביותר. לעיתים, למשמע סיפור חייהם דרך האבחון באורה-סומה, מספרת לינור, אנשים נדהמים או מתנגדים לפירוש, אולם הצבע לא משקר. לאחר אימון הוליסטי וטיפול בשמנים הארומתרפים שמצויים בבקבוקוני הצבע, מוסרות המסכות וסיפור החיים יוצא מתת המודע האפל אל המודע המואר ומאפשר להתחיל לרקום את החזון האמיתי, זה המביא לשמחה, אושר ואהבה.
האיכות האבחונית והטיפולית של הצבע נובע למעשה מן העובדה שצבע הוא תדר. התדר שהוא משדר משפיע עלינו ומכוון את בחירתנו באופן לא מודע. השימוש בצבע הוא מוכר וידוע בתעשייה. מהנדסי תעשיה וניהול ומומחים לעיצוב פנים משתמשים בצבע כדי ליצור אווירה ממריצה או מרגיעה בחללים. כאשר החלל מיועד לאינטראקציה נמרצת, כמו במסעדות מזון מהיר למשל, הצבע האדום מתאים משום שהוא בעל התדר הממריץ והמעורר ביותר. כאשר החלל מיועד להתרגעות, הצבע הסגול מתאים משום שהוא הצבע בעל התדר המרגיע ביותר. בקונטקסט האבחוני הטיפולי ההתייחסות לצבע היא דומה אך עמוקה יותר. כל צבע מכיל מסרים ומשמעויות ויש לו השפעה רבה מעבר להיותו ממריץ או מרגיע. צבעים משפיעים על הגוף הפיזי ועל הגופים העדינים יותר שלנו. כוחם הוא כה משמעותי עד שלא צריך להאמין בהשפעתם כדי ששינוי יתרחש. לינור מכנה לפיכך את האורה-סומה "שיטה עוקפת שכל". גם כאשר משתמשים בשמנים הארומטיים מבלי להאמין בכוחם המרפא, ישנן לטיפול תוצאות הן במישור הרגשי והן במישור הפיסי.
לאחר בחירה בבקבוקוני הצבע, הבקבוקון השני, המכונה "כישרונות ואיכויות, קשיים ואתגרים" משמש לטיפול על ידי התבוננות ומריחה על האזורים המתאמים בגוף. בקבוקון זה, כמו שאר בקבוקוני הצבע, מכיל צמחי מרפא ושמנים אתריים, הפועלים בתאום עם תדרי הצבעים שנבחרו על ידי האדם באבחון. מטרתו לטפל בקשיים, לסייע להתמודד עם אתגרים ולאפשר איזון וריפוי פיסי ונפשי. זו אינה תרופה, דרך האנרגיה של הצבע משתחררים דברים המקשים על האדם ואף טראומות מהעבר. הרפוי משנה תובנות ומתאפשר תודעה חדשה. השימוש בשמנים מתבצע בתאום עם מערכת הצ'קרות, שכידוע לכל אחת יש צבע המשויך לאזור בגוף. לטיפול יש יכולת להעצים כל טיפול אחר – פסיכולוגי, רפואי או משלים.
הבקבוק השלישי - צבעי "הכאן ועכשיו"
ובבקבוקון זה אין צורך להפליג לשום מקום, רק להתבונן היטב במציאות חיינו משום שהבקבוקון השלישי מספר היכן אנחנו מצויים כאן ועכשיו בחיינו, מבחינה פיזית, רגשית, נפשית ורוחנית. ובבקבוקון זה בחרתי לספר לכם על הקואצ'ינג, משום שזוהי שיטה שכל כולה אומרת כאן ועכשיו תוך מבט אל העתיד. הקואצ'ינג, או בשמו העברי, אימון אישי, הינו תהליך בו אדם לומד לקחת אחריות על חייו ולבנות לעצמו חיים שהוא אוהב, מתוך כוונה, תכנון ועשייה.
רובנו משקיעים שעות רבות בתכנון חופשה ושוכחים להשקיע בתכנון חיינו, טוענת לינור. כאשר אנו הולכים בתלם החיים, אנו לא תמיד שואלים את עצמנו את השאלות שיוצרות משמעות לחיינו כמו: "מי אני רוצה להיות כאדם, כבן-זוג, כהורה?"; "אילו חיים אוקיר כאשר אביט לאחור בערוב ימיי?". תהליך האימון ההוליסטי בצבעים מסייע לזהות את העוצמות, החזון והערכים שלנו, אלו התואמים לצבעים הפנימיים שלנו, ולהתחיל לחיות לאורם, תוך השלת אותם מקומות שמעכבים. כאשר נרקם החזון דרך המשמעות, אפשר להתחיל להגשים את המאווים הפנימיים האמיתיים, אלה המעניקים טעם לחיים.
למעשה תהליך האימון זכה בעבר לביקורת מצד המטפלים הפסיכולוגיים. עיקר טענתם נגד השיטה הוא, שכפי שטען פרויד, מה שמניע אותנו הוא לרוב בלתי מודע ולכן כיצד בתהליך אימוני שהוא כולו תהליך מודע להתגבר על הקשיים והאתגרים החבויים עמוק במנהרות האפלות של תת המודע? בפרק הכאן ועכשיו אציע לכם להסתכל על עצמכם כפי שהסתכל עליכם אבי הלוגותרפיה עליו דיברנו בקבוקון הראשון, ויקטור פרנקל. כאשר קיימת משמעות, טוען פרנקל, ניתן להסתכל על הדחפים באור היום. אלה הם הדחפים המניעים אותנו להגשמה לדביקות במה שאנו מאמינים בו.
בשיטת נגוהות האימון מתחיל באבחון בצבעים, המשקף בין השאר, היכן האדם נמצא היום במסע חייו. משם מתחיל תהליך אימוני הוליסטי המלווה את האדם בשילוב כלים טיפוליים ועוקפי שכל, המאפשרים לו להתחבר יותר לעצמו ולדרכו ולהביאה לידי מימוש והגשמה.
הבקבוק הרביעי - האנרגיה אותה אנו מזמנים לחיינו
ובבקבוקון זה, אני מזמינה אתכם כפי שנרמז בפרק הקודם, להביט אל עתידכם, משום שהבקבוקון הרביעי מראה לאן נרצה להגיע, מתוך מכוונות, התנסות ולקיחת אחריות אישית. בבקבוקון זה, לא נותר לי אלא לספר סיפור חזון אישי, ואני מביאה לפניכם את סיפורה האישי של לינור: "הייתי ילדת קיבוץ חופשייה ומשוחררת, שנלקחה מהמקום הטבעי לה, בתקופת הילדות - נערות לעיר סואנת בדרום אמריקה . שם למעשה החל אצלי תהליך של ניתוק מה"אני הפנימי" שלי. עם השנים הלכתי והתרחקתי מעצמי. עשיתי מה שנכון וצריך, אך לא מה שהיה בעל משמעות עבורי. נישאתי, הצלחתי מאוד בעבודתי כמנהלת היבוא והיצוא של קבוצת חברות גדולה, והתמדתי בכך כשמונה עשרה שנה, כאשר כל הזמן הזה מלווה אותי התחושה שאינני מאושרת ואיני חווה סיפוק. חשתי תסכול, התגרשתי והתחלתי לחפש תחום מקצועי חדש. למדתי כל מה שהיה נראה לי ככיוון אפשרי, ממנהל עסקים ועד מודעות עצמית.
לפני כשש שנים הזמין אותי חבר, שלימים הפך לבן זוגי, לאבחון בשיטת אורה-סומה. עולם הצבעים העיר בי משהו רדום, אך אני שהייתי אדם מעשי שמחפש לעשות את מה שנכון, "הצצתי" אך טרם הסכמתי "להיפגע". התחלתי בטיפול בשמנים הארומטיים ושמתי לב כי כאבי הגב והעייפות הכרונית מהם סבלתי במשך שנים, החלו להיחלש. הרגשתי שאני מקבלת יותר את עצמי ואת הסביבה שלי. בניי שטופלו בשיטה, גם הם החלו להתגבר על קשיים מהם סבלו. כך הבנתי שיש בשיטה הזו משהו מאד אמיתי ועוצמתי שמשפיע על רמות רגשיות ונפשיות בדרך שאינה שכלית, כלומר לא צריך להאמין בשיטה על מנת שהשינוי והריפוי יתרחשו. מנקודה זו התחלתי לרקום את החזון האישי שלי. בחרתי ללמוד את השיטה בכדי לאפשר לאנשים נוספים לשפר את חייהם, כפי שלי קרה ובתום לימודי, הוסמכתי כמאבחנת באקדמיה לאורה-סומה באנגליה.
ככל שפגשתי יותר ויותר אנשים כמאבחנת בצבעים, התחזקה בי הידיעה שנדרש לשלב כלי יישומי,כלי שיאפשר לאנשים ליצור פריצת דרך של אותו יופי המשתקף באבחון הצבעים שלהם, וכל זאת בזמן קצר יחסית. לכן הלכתי ללמוד אימון אישי ועסקי בגישה הוליסטית, כשהאימון עוד היה בחיתוליו בארץ. עם השנים פיתחתי גישה אימונית הכוללת עבודה על כל הרבדים של האדם, המשלבת את כלי האבחון וטיפול בצבעים בתהליך.
טליה לינור עומדת לפתוח בקרוב מרכז לנגהות, מרכז שיהווה המשך והתפתחות לחזון שלה.
אפילוג
וודאי תהיתם איך עברה עלי חוויית הצבע שלי. ובכן חוויית הצבע שלי מלווה אותי מדי יום ומדי לילה. עודני חולמת על בקבוקוני צבע ובכל פעם אני מגלה בהם עוד ועוד משמעויות. אוכל לספר לכם שאני בחרתי באופן לא מודע בקבוקים של מלאכים, שהבולט בהם היה גבריאל. בסוף התחקיר שערכתי לשם כתיבת כתבה זו גיליתי להפתעתי ששמו של אביו של ויקטור פרנקל, אבי הלוגורתרפיה, היה גבריאל. לממצא זה יש עבורי משמעות עמוקה ביותר, אבל לא אוכל להרחיב עליה מפאת קוצר היריעה. לא נותר לכם אלא ללכת בעצמכם ולהתנסות בדרך אור הנגוהות ולמצוא את המשמעויות האישיות והמופלאות השוכנות בארבעת בקבוקוני הצבע פרי בחירתכם.
