מרבית בני האדם רוצים יותר אור בחייהם.
משפטים כמו "אני חייב לשנות את זה..." אני מוכרחה לשחרר את זה..."
שגורים בפי רבים מאיתנו, אך דווקא הרצון לגרש הוא שיוצר מאבק
והיכן שיש מאבק יש התנגדות ומלחמה ואין אור.
בכדי לשחרר יותר ויותר חושך מחיינו עלינו להוסיף עוד ועוד אור –
בצעדים קטנים, כל פעם קצת, להוסיף עוד אור שיאיר את החושך.
עלינו להוקיר כל שינוי קטן שמתחולל, לא לראותו כברור מאליו
ולוותר על אמירות כמו "אני עוד לא שם" (באור המוחלט).
מדוע בעצם?
כי האור הוא הדרך, דרך שבה אנו פוסעים צעד אחר צעד לשלמות הלב,
מיטיבים עם עצמנו, מתחברים יותר לאמת שלנו,
לקולנו האותנטי ולמי שאנו באמת,
משילים עוד "קליפה",
מפיצים יותר אהבה,
מקבלים את הסביבה,
מגדילים נתינה.
האור מכיל את כל צבעי הקשת –
אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, סגול וכל שלל הגוונים שביניהם.
להיות מואר זה אומר לקבל את כל הצבעים שהם "אני",
לא להתכחש להם, על אף שחלקם פחות מוצאים חן בעינינו.
כי קבלה מאפשרת שלמות ואחדות פנימית,
אחדות כל החלקים שבנו.
ובאמת אחדות כל הצבעים הוא האור הלבן,
זהו אור בוהק, זוהר, כמעט שקוף,
אור נגוהות, אור יקרות,
אותו אור שאנו כמהים לפגוש.
איך נוכל להיות יותר ויותר באור?
נקשיב פנימה ונסכים לחוות את מה שקורה לנו בפנים,
נשים לב איך מרגיש הגוף שלנו – נעים? קליל? כואב? כבד?
ובנפש - שמחה? אהבה? תסכול? אשמה?
באור יש נועם, נינוחות, שלווה ואהבה.
בחושך – כאב, תסכול, כעס, אשמה.
נהייה קשובים למחשבות ולדמיונות שלנו - על עצמנו, על הזולת,
כי בכוח המחשבה והדמיון ביכולתנו להאיר או לשרוף,
בכוח המחשבה והדמיון ביכולתנו ליצור מציאות של אור ומציאות של חושך.
נהייה קשובים למילים שאנו משתמשים אחד כלפי השני –
המילים שלנו יכולות לחזק או להחליש, להעצים או לדכא, להאיר או לשרוט.
נהייה קשובים לדרך ההתנהגות שלנו, האם היא מקדמת או לא.
ובכל פעם שיש חושך בחיינו, נוכל לבחור לשנות משהו בדרך המחשבה שלנו,
נשנה מילה או משפט, נעשה מעט שונה ממה שאנו רגילים.
בכל פעם שיש חושך בחיינו נבחר להביא עוד אור
לחייהם של אחרים ובכך נאיר חיים וגם את שלנו.
אז לאיזו יד נקשיב – לזו הרוצה להאיר או לזו שרוצה לשרוף?
לחלק הגבוה שבנו שמושך לאור או לנמוך שמושך לחושך?
הבחירה היא בידינו.
חג חנוכה הוא חג של גבורה שמעביר מסר –
היה גיבור/ה והייה מי שאת/ה, דע מהם ערכיך הפנימיים ופעל על פיהם בגבורה.
חג החנוכה ושמונת הימים שבו פותחים פתח לאור אינסופי.
זה תלוי בנו ובהתכוונות שלנו עד כמה נחווה אותו.
נפתחת כאן הזדמנות לחנוך דברים חדשים בחיינו כך שיאירו את כל ימות השנה.
נצלו ימים אלו והאירו את חייכם וחיי סביבתכם,
האירו את ביתכם בשמחה ואהבה,
השלימו עם אנשים שאינכם בשלום,
תזמו שיתוף פעולה עסקי,
התחילו פרוייקטים חדשים,
הירשמו ללימודים
ובכל אחד מהדברים תפעלו מתוך גבורת הלב,
שלעיתים היא הפוכה ממה שאנו רוגילים.
וכמה מילים מדהימות של הרב קוק לסיום.
צריך שכל איש ידע ויבין
שבתוך תוכו דולק נר,
ואין נרו שלו כנר חברו
ואין איש שאין לו נר.
צריך שכל איש ידע ויבין
שעליו לעמול ולגלות
את אור הנר ברבים,
להדליקו לאבוקה גדולה
ולהאיר את העולם כולו!
הרבה אור לכולנו.
טליה לינור פלד
