את המפתח להתנעה קיבלתי בהשראה תוך כדי שבירת שיא ריצה של 33 דקות. אני מאמינה שאם יש ביניכם אנשים שרצים, בטח אתם אומרים לעצמכם, 33 דקות? קטן!
מצד שני, אני משוכנעת שרבים מכם לא רצתם שנים ואף אינכם זוכרים איך עושים את הפעולה הפשוטה הזו שתרגלתם בילדותכם בקלות ובשמחה :)
לפני כשנתיים, אישי היקר והאהוב, שם לו למטרה לרוץ. לאט לאט, ראיתי אותו תוך חיזוק כוח ההתמדה, רץ עד לשיא האחרון של כ-11 ק"מ.
אז תוך כדי שאני עוסקת בפעילות שלי – הליכה קלה, חשבתי לעצמי שיהיה נחמד שאוכל להצטרף אליו. לא, לא הייתה לי מטרה גבוהה, רק לרוץ להנאתי תוך הקשבה למוזיקה אהובה.
הקשבתי לרעיונות שאישי נתן לי והתחלתי לשלב ריצה בהליכה שלי – דקה, שתיים, שלוש. בפועל, לא הצלחתי להניע את הריצה קדימה. יכולתי מעט, מעט מאד, הגוף שלי לא היה מספיק בכושר ולא הייתי כשירה לפעילות מסוג זה.
לפני כחודשיים בחרתי לקחת אחריות והזמנתי אשת מקצוע שבעזרת הניסיון, הכלים והעידוד שלה, אוכל להתניע את הריצה שלי קדימה. המטרה שלי לא הייתה לסמן V ואף הרצון להצטרף לאישי לא היתה העילה העיקרית. מהות מטרתי הייתה לרפא את הגוף וליהנות. (מפתח נוסף שאתן בפעם אחרת).
בהדרגה התחלתי להניע את הגוף שלי בריצה על פי הנחיותיה של ספיר, מדריכת הכושר שלי, בחורה צעירה, רזונת ונחמדה. עם הזמן, שמתי לב לתופעה מסוימת שחוזרת על עצמה. מצד אחד היה שלב מסוים בריצה שמאד אתגר אותי, חשתי כאב ברגליים וחוסר בחמצן. מצד שני, בשלב כלשהו הכאב והקושי כמעט שנעלמו והריצה הפכה לקלה יותר.
כשנפגשתי עם ספיר, שיתפתי אותה בתחושה הזו שחזרה על עצמה בנוגע לרגעי הקושי והקלות. ספיר הסבירה שלוקח זמן עד שהגוף נכנס לשלב האירובי (שלב שנקרא גרעון חמצן). זהו שלב שבו נוצר פער בין כמות החמצן שהגוף זקוק לו ובין צריכת החמצן שהוא מקבל בפועל.
הגוף שלנו זקוק לחמצן גבוה בפעילות מסוג זה ולוקח לו זמן עד שהוא יכול להכיל אותו (לכן עושים לפני הריצה חימום שמסייע לצמצם חלקית את הפער). כאשר יש מספיק חמצן למערכת האירובית בגוף, הפער נסגר, יש איזון פנימי בין הצורך של הגוף ובין מה שהוא מקבל, ואז ניתן להמשיך בפעילות בקלות יחסית ובהנאה.
כמי שעובדת עם אנשים בתהליכים הפועלים ומשפיעים על כל הרבדים, ברור לי שכל מה שקורה בגוף, קורה גם בנפש ומשפיע באופן מעשי על החיים עצמם.
בריצה הבאה שלי, יומיים לאחר השיחה עם ספיר, תוך כדי שאני רצה להנאתי במרבית הדרך ובחלקה אף שרה לעצמי בקול רם ותוך כדי שאני עוברת את היעד שהצבתי לעצמי (לרוץ 30 דקות בכיף), הבנתי שכמו בריצה, כך גם בחיים.
בכדי להתניע שינוי שמניע קדימה, עלינו לעבור את השלב הראשון והמאתגר (פיזית ונפשית), אשר דורש השקעת מאמץ, אנרגיה ומשאבים. הדבר דומה למטוס שנזקק למלוא כוח המנועים ולנתיב האצה כדי להמריא ורק כאשר הוא מגיע לגובה שיוט, נדרשת פחות אנרגיה ומאמץ.
המפתח להתנעה שלך אם כך, הינו השקעת אנרגיה משמעותית (זמן, כסף ומאמץ), תוך תרגול והתמדה עד להגעה לאותו שלב שבו העשייה החדשה הופכת לטבעית לך, על מנת שתוכל/י להמשיך משם קדימה בקלות יחסית ובהנאה.
אני מזמינה אותך לזהות נושא שהיית רוצה להתניע קדימה בחייך (דבר 1) וליישם את מפתח ההתנעה. אני מזמינה אותך גם לכתוב לי כאן מה התחום שבחרת ואיך בכוונתך ליישם את זה.
טליה לינור פלד
